מחקרים אודות שיפור ביצועים אתלטים העלה כי ישנם מצבים מנטאליים שמאפיינים אתלטיים מצטיינים ביניהם: רוגע, בטחון עצמי, אופטימיות, נוכחות בכאן ובעכשיו, אנרגטיות, מודעות לסביבה, תחושת שליטה וחיבור לכוחם ולכישוריהם. כלומר האתלטיים היו מוכנים למשימתם במישור הרוחני והמנטאלי כפי שהיו מוכנים במישור הפיזי. (LaBerge, 1990)
מחקרים אודות כוחו של השימוש בדמיון מנטאלי לצורך אימונים הפכו שכיחים והוכיחו כי אפילו מיומנויות חדשות יכולות להילמד, עד רמה מסוימת, באמצעות שימוש בדמיון בלבד. חלימה צלולה הינה כלי עוצמתי לצורך דמיון מנטאלי. דמיון בשעת ערות הינו חלש ברמה הסנסורי. האמתיות של החלום, שגורמת לנו להאמין שהחלום הוא המציאות, הופכת את הדמיון המנטאלי בעולם החלום להיות הבהיר והחי ביותר. ככל שהאימון המנטאלי של מיומנות הינו אמתי יותר כך הוא יעיל יותר. יתרון נוסף לאימון גופני בחלומות צלולים לעומת דמיון מנטאלי נובע מאופי המצב הפיזיולוגי של הגוף. במצב REM מתאפשרת יצירת קשרים בין נוירונים במוח ללא תזוזה פיזית של הגוף. (LaBerge, 1990)
Paul Tholey, פסיכולוג ספורט, ערך מחקרים חלוציים בתחום של שימוש בחלומות צלולים לאימון ספורטאים. לטענתו אם לאדם היכולת הבסיסית לבצע את המשימה ביכולתו לשפרה באופן ניכר וכן ניתן לאמץ יכולת סנסור מוטורית חדשה. כמו כן, הוא ממליץ לספורטאים העוסקים בספורט עם סיכון להתאמן על מצבי חרום גם כן בחלום צלול. (LaBerge, 1990)