בהיסטוריה ישנו תיעוד רב של השראה שהגיעה באמצעות חלומות. השראה זו עזרה וקידמה תחומים רבים כולל ספרות, מדע, הנדסה, אומנות, מוסיקה וספורט. בין הדוגמאות הבולטות בתחום הספרות – דוקטור ג'קל ומיסטר הייד של רוברט לואיס סטיבנסון, בתחום המדע – המצאת מכונת התפירה ע"י Elias Howe. בתחום המוסיקה – מלחינים גדולים ביניהם מוצרט, בטהובן, וגנר ועוד. עוד מימי המצרים אנשים השתמשו בחלומות וניסו לעודד אותם כדי ליצר חלום אודות הבעיה אותה הם מעוניינים לפתור. הקושי בשימוש בחלומות לפתרון יצירתי נעוץ בעובדה כי חלומות אינם צפויים וקשה לנחש מתי יגיע החלום עם הפתרון היצירתי המיוחל. נראה כי שיטה יעילה יותר יכולה להיות בחלום צלול שבו במקום לחכות לתשובה, החולם יכול להיות אקטיבי ולחפשה. (LaBerge, 1990)
הפוטנציאל היצירתי של חלומות הוא אגדי. המוח הינו פעיל מאוד בזמן שנת חלום REM ואינו מוגבל לתחושות סנסוריות. השילוב הזה תורם למה שאנו חווים כאירועים ואובייקטים מוזרים בחלום. יצירתיות זו מאפשרת למחשבה ליצר צורות שהינן נדירות בחיי הערות, הבאות לידי ביטוי כיצירתיות מוגברת או כמחשבה פגומה (תלוי בנקודת המבט של האדם). כפי שניסח זאת רולנד פישר "היצירתיות של אדם אחד היא הנזק המוחי של אחר". הטענה אודות יצירתיות מוגברת בחלום הוכחה במחקר שנערך על ידי המכון לחלומות צלולים בניהולו של Stephen LaBerge. מחקר אחד הראה שנבדקים הראו סיכוי גבוה ב-29% ליצר אסוציאציות מקוריות (לא נפוצות) בהשוואה לאסוציאציות שיצרו בהמשך היום. מחקר נוסף הראה רמת יצירתיות גבוהה באופן מובהק בחלומות לעומת רמת היצירתיות בחלומות בהקיץ או בזיכרונות. חולמים צלולים רבים מדווחים על שימוש בחלום צלול לצורך פתרון בעיות יצירתי ולצורך יצירת השראה אומנותית. (LaBerge, 2014)